ממספר הכיורים וגודל המקרר ועד גובה מתקן הקריאה במקרר וגודל אזור שטיפת הכלים, מדינת ישראל יורדת לחיים של מסעדנים. בעל מסעדה במכז הארץ: "ניהלתי את העסק 10 שנים ואז יום אחד משרד הבריאות אמר לי שאני חייב להרוס קיר. עשיתי את זה בעלות של 30 אלף שקל. ואז בא אגף שימור ואמר לי שאסור היה לי להרוס את הקיר, ואני עדיין בדיונים בבית משפט". מחקר חדש חושף את הקשיים מהם ענף המסעדנות סובל, ומציע לפשט את המערכת ולהסיר חסמים.
הכי הרבה עסקים נסגרים בתחום המסעדנות
ענף המסעדנות מורכב מעשרות אלפי עסקים, המעסיקים מעל 250 אלף עובדים. ב-2016, למשל, נרשמו 3,638 עסקים חדשים בתחום, שהוסיפו מעל 18 אלף משרות למשק. שיעור השרידות של עסקים בענף זה נמוך יותר מאשר בכל קטגוריות העסקים בישראל: רק כ-29.6% מהעסקים שורדים שש שנים ומעלה, וממוצע השרידות של כלל העסקים בישראל כעבור שש שנים עומד על 49.9%.
מחקר תקדימי מגלה שבירוקרטיה מסואבת ומסורבלת אחראית לסגירת רבים מהעסקים בעסקי המזון בישראל. המחקר נערך על ידי מכון המחקר פורום קהלת באמצעות אורי עקביה וברק הרשקוביץ, מייסדי המיזם "שולה המוקשים" להפחתת הביורוקרטיה בישראל. המחקר נעשה בשיתוף עמותת "מסעדנים חזקים יחד", עמותת המסעדנים הגדולה בישראל, ובה מעל 4,000 חברים.
המסעדנים נחנקים מהרגולציה
לפי מסעדנים רבים, הרשויות הממשלתיות סותרות אחת את השנייה, ואף אחד לא יודע האם הוא עבריין או לא: כפי שתיאר אחד מהם: "לחלק מהציוד שאני חייב להתקין בשל דרישות הכבאות דרוש אישור מכון התקנים. את אישור המכון הייתי צריך להמציא תוך חודש, אף שהתור הפנוי הראשון במכון היה רק כעבור שבעה שבועות. הכניסו אותי למלכוד חוקי". במקרה אחר התקבלה "דרישה לאישור תקינות מערכת גז כל שנה, כשחברות הגז מנפיקות אישור זה פעם בחמש שנים. דרישה לאישור ניקוי מִנדָפים וארובות כל שלושה חודשים. במסעדות אחרות – כל שישה חודשים. אנחנו לא מסעדת בשרים על האש".
בהשוואה בין לאומית, מדינת ישראל מקבלת ציונים גרועים במדדים העוסקים ברגולציה. ישראל נמצאת במקום ה-49 בעולם במדד "קלות עשיית העסקים" שמפרסם ארגון ה-OECD מדי שנה, מתחת למדינות כמו טורקיה ואזרבייג'ן. במדד "תשלום מיסים" ישראל מדורגת במקום ה-90 בעולם, מתחת לאוגנדה, סיירה-לאון ותימן.
המכשולים מיותרים; באוסטרליה המפקחים לא בודקים מה גובה התקרה במטבח
לפי ברק הרשקוביץ, עמית מחקר בפורום קהלת ומומחה לענייני רגולציה, "עוד לפני משבר הקורונה מסעדנים דיווחו על קשיים ביורוקרטיים מופרכים שמקשים עליהם לצמוח ומגלגלים עלויות אדירות ללקוחות. המחקר מוכיח שבעלי המסעדות לא בוכים סתם. מסלול המכשולים הביורוקרטי בישראל הוא מיושן ויקר והתוצאות ניכרות בסגירת עסקים ועלויות גבוהות המתגלגלות גם לצרכנים".
לפי הרשקוביץ, בכדי שהענף יצלח את משבר הקורונה יש לפעול לביטול חסמים מיותרים: "במיוחד לאור היציאה ממשבר הקורונה והצורך האקוטי בפתרונות שיסייעו למגזר העסקי, נילחם בכנסת הקרובה לרפורמות משמעותיות וליישור קו עם המקובל במדינות הידידותיות לעסקים בעולם".
תומר מור, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד", אף הוא קורא להסיר חסמים רגולטוריים מהענף: "ביום שאחרי הקורונה, תעשיית המסעדנות תהיה מחויבת לעשות שינויים, אך גם הרשויות חייבות למחוק 50% מהרגולציה על מנת למנוע את קריסת הענף המייצר הכנסה שנתית של 20 מיליארד ש"ח למשק ומעסיק מאות אלפי עובדים. עוד לפני הסקר שנערך במסגרת המחקר, הרגיש כל מסעדן את העול הנוראי של הביורוקרטיה המיושנת והמכבידה. מסעדנים חזקים יחד מובילים חשיבה גמישה ויצירתית כיצד לקדם עסקים ולא לקבור אותם ברגולציה, במיוחד בעת הזו״.
מוביל המחקר, אורי עקביה מפורום קהלת, מוסיף: "במחקר ערכנו השוואה בינלאומית וגילינו שאפשר אחרת. באוסטרליה, למשל, המפקחים לא בודקים מה הספק המאווררים או גובה התקרה במטבח, ולמרות זאת מדובר במדינה נקיה ובטוחה ואפשר לאכול שם במסעדה ללא חשש".
היה ראשון להגיב!